<h1>סמ"ק מצוריך סימן קס"ג</h1>
<h2>דף לג:</h2>
שלא לסרס שום דבר כדכתיב (ויקרא כ"ב) ובארצכם לא תעשון כןא). ושהגוים גוזלים או גונבים בהמות של ישראל או עופות כדי לסרסם ואחר כן מחזירים להם צריך הישראל למוכרן לאחר, והנהו תרי חסידי דמחלפי אהדדי (בבא מציעא דף צ') [והוי כמכירה]ב). א) ומצוה זו נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ שהיא חובת הגוף. וששאלתם אם מותר להושיב תרנגולת על הביצים פליאה היא בעיני למה לא אם משום צער בעלי חיים התנן פרק מקום שנהגו (פסחים דף נ"ה) מהו להושיב תרנגולת בי"ד בניסן, עכ"ל התשב"ץ (סי' תקמ"ה). ב) כשאירע שלקחה הגוי מעצמו אע"פ שאינו צריך ואומר (אבא) [אבוה] דשמואל (ב"מ צ') שאם הערים ישראל בדבר זה קונסין אותו ומוכרין אותו לישראל אחר ואפילו לבנו גדול מותר למוכרה ואם הקנהו לבנו קטן רב אסי אסר ורב אשי שרי [ופסק] בשאילתות דשרי ואפילו מוטל בעריסה נמי מותר ורבינו משה פסק כדברי האוסר (הלכות איסו"ב פט"ז הי"ג). אסור לומר לגוי לסרס בהמות שלנו כדאמרינן פרק השוכר את הפועלים ועובר על משום לפני עור לא תתן מכשול. בפרק שמונה שרצים (שבת דף קי"א) [מוכיח] שהמשקה כוס של (מוכיח) [עיקרין] לאדם כדי לסרסו בזכר אסור ובנקיבה מותר והוא הדין לשאר מינין וכן משמע בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף ס"ה) שאשה מותרת לשתות עיקרין שמסרסין אותן שלא תלד גבי ההוא יהודית דביתהו דרבי חייא וכתב רבי משה שסירוס זכר אסור ואין לוקין עליו, עכ"ל ס"ג. [מכל מקום מותר לאכול מה שמסרס(ר)ין הגוים אע"ג דכתיב (דברים י"ד) לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל שאני הכא כתיב ובארצכם לא תעשו הא בחוצה לארץ מותר אם עשאן הגוי לעצמו עכ"ל].
